פרשת ויחי שיחה רש"י

א בפּרשׁתנו( מז לא) ״ויאמר השׁבעה לי וישׁבע לו וישׁתחו ישׂראל על ראשׁ המטה״ .מעתיק רש״י המילים" וישׁתחו ישׂראל" ומפרשׁ" תעלא בּעידניה סגיד ליה "

בפּרשׁתנו( מח בּ)" ויגד ליעקוב ויאמר הנה בּנך יוסף בּא אליך ויתחזק ישׂראל וישׁב על המטה".מעתיק רשי המילים" ויתחזק ישׂראל "ומפרשׁ "אמר אעפּ כו..מכּאן שׁחולקין כּבוד למלכות

"
שאלות על רש"י
א׳ למה אין רש"י מפרש, שהשתחוייה של יעקוב ליוסף היא מטעם כבוד למלכות ,כפי שמפרש גבי התאמצות יעקוב לָשֵבֶת על המטה לקראת יוסף

ב׳ אם השתחוויה זו אינה מטעם כבוד למלכות, מה איפא ענינה

דברי הרא"ם
א׳ ההכרח שהשתחוויה זו אינה מטעם כבוד למלכות, היא מִקוּמה, היינו שאם היתה מטעם כבוד למלכות היה ליעקוב להשתחוות מיד בפגשו את יוסף, (מלך ) ולא בסוף הפגישה
בּ׳ בקשר למהות השתחויה זו מסביר הרא"ם, ״מפני שהיה צריך לו״ היינו, שענינה הכנעה לצורך בקשה

קושׁיות על דברי רא״ם
א׳ אם כדבריו שהשתחוויה היתה לקראת הבּקשׁה, גם קשה מיקומה, כי היה ליעקוב להשׁתחוות לפני או בּשׁעת הבּקשׁה ,אבל בּודאי לא לאחרי הבּקשׁה
ב' יגם קשה לקבל על הדעת ,שיעקוב היה צריך להכניע עצמו לפני בנו ,לצורך בקשתו

הסבּר שׁני לדברי הרא״ם
ישׁ המבינים דברי הרא"ם ״מפני שהיה צריך לו״ לא בּתור בּקשׁה אלא בּתור הודאה, ואז
א׳ מובן שיעקוב משתחווה לאחרי בקשתו
ב' וגם מתקבל על הדעת שיעקוב יודה ליוסף למרות היותו בנו

ביאור זה לא משמע מרש"י
קשׁה לומר שכוונת רשי" ב"תעלא בעידניה סגיד ליה" לענין הודאה, כי אז היה לו לפרש בפשטות ובקיצור "להודות לו "וכדומה מדבריו תעלא כו' . משמע שהשתחויה זו, ענינה אחר

פלא על רש"י שאינו מעורר על דבר שאלה כאן בפשטות הכתובים
בהתחלת הפסוק יש קושי שרשי מתעלם ממנו והוא .לכאורה לאחרי שיוסף מסכים לבקשת אביו" אעשה כדבריך" למה לו ליעקוב להוסיף ולהשביע את יוסף, האם חשש יעקוב "בחוסר רצון" אצל יוסף עד כדי כך שעליו להשביעו

תירוץ הרמב״ן הכלי יקר ועוד
לדעת כמה מפרשים, באמת השבועה לא נועדה לזרז את יוסף אלא עבור פרעה, כפי שבאמת רואים בהמשך( נו ז ) ״ויאמר פרעה עלה וקבור מיתך כאשר השביעך ״ וכמו שמפרש רש"י שם ואם לא בשביל השבועה ,לא הייתי מניחך

קשה לקבל תירוץ זה לדעת רשי
היות הסבר זה מיוסד על הכתוב בהמשך הפרשה, קשה לקבלו לדעת רש"י ,כי כידוע אין רש"י סומך על הדברים שהבן חמש למקרא עוד לא למד, ואם כן לרש"י כוונת הפסוק כאן היא כפשטות הכתוב ,שאכן השבועה נועדה ליוסף ,והדרא קשיא לדוכתא האם יוסף היה צריך לזירוז מיוחד

צורך השבועה לפי רש"י
אלא שבאמת הדבר פשוט כ"כ עד שאין לרשי להסבירו. אכן השבועה נועדה ליוסף ,אך אין הכוונה שיעקוב חשש בחוסר רצון ח"ו, אלא בחוסר יכולת, היינו, היות שסוף סוף היה יוסף רק משנה למלך (ותחתון לפרעה) ובנדון כאן (העברת יעקוב לארץ ישראל) עמד האינטרס של העליון פרעה (מטעמים ידועים) נגד רצון יוסף התחתון, חשש יעקוב שלמרות רצונו הטוב לא יוכל יוסף להתגבר על פרעה, ולכן השביע כי כפי שידוע, שבועה מוסיפה כח (יכולת) והתנשאות באדם הנשבע

ענין ההשתחויה
לאחרי שהשביע יעקוב את יוסף להוסיף אצלו כח והתנשאות, מוסיף ומשתחווה לו מאותה סיבה, כי "תעלא בעידניה סגיד ליה" והביאור: שועל נחשב לחיה שפלה( תחתון )וכוונת המשל הוא שאם רוצים משהו מתחתון (מוגבל ביכולתו) העצה היחידה היא להוסיף אצלו התנשאות על ידי השתחויה למשל

רעיון כּללי

יש מחקר ידוע ֽשׁגלה שׁהילדים הגדלים בגונג׳לֽ לא מפתחים תכונות האדם בּכלל

בּאמת ישׁ בּמחקר זה ֽהוראה מענינת בּקשׁר ליהדותינו

הרבּה אנשׁים חושׁבים שׁהיותם אדם הוא דבר יותר מהותי אצלם מאשׁר היותם יהודים ֽוהראיה היא בּזה ֽשׁהם נוטים בּאינסטנקטיביות יתרה למחויבות האנושׁיותֽֽ מאשׁר למחויבות הדתיות (מצוות כו׳) והדבר מראה לדעתםֽ ֽ שׁהאנושׁיות מוטבע אצלם (ומחוייבת מציאות )יותר מאשׁר הזהות היהודית

בּא מחקר הנ"ל ומלמדנו ֽשׁזה פּשׁוט לא נכון ֽהיינו׃שׁאין שׁום קשׁר בין הנטיות שיש לאדם לבּין מהותו העצמית ֽוהראיה שׁילד( בּן אדם) הגודל בּין קופים לא יהיה לו מינימום מוסריות אנושׁית

יוצא שׁישׁ כּאן בּ׳ ענינים 1האדם 2נטיותיו׃ האדם נולד אדם ֽאך בּאשׁר למידה שיהיה אדם בּפּועל ֽ הרבּה הדבר תלוי בּחינוך ֽ בּהתפּתחות ֽבּהשׁפּעה הסביבתית ֽ ובּעיקר בּרצונו

יהיודי אינו פּחות יהודי מאשׁר האדם הוא אדם ֽיהודי נולד יהודי ֽ ובּקשׁר להשׁאלה בּאיזו מדה יהיה יהודי בּפּועל ֽ הרבּה הדבר תלוי בּחינוך בּהשׁפּעה סביבתית ועיקר בּרצונו