פרשת וישלח

אודת המאבק שמתואר בפרשתינו בין יעקוב אבינו למלאך, מפרש הרשב"ם שכוונת המלאך לא היתה להרוג את יעקוב ח"ו, אלא למנוע ממנו לברוח ולהכריח אותו להלחם פנים בפנים עם עשו, כדי שיראה איך שלמעשה הקב"ה יצילו מידי עשו. בואו ונזכור שזו הפעם השלישית שיעקוב עומד לברוח ממצב קשה ,הפעם הראשונה מבאר שבע, פעם שניהמלבן, וכאן בפעם השלישית מגיע המלאך ומכריח אותו להתמודד באופן ישיר ברע

,באמת סיפור זה מכיל בתוכו הוראה יסודית לכללות האנושות, ובפרט לבני ישראל. כפי שאמר חכם אחד בקשר לשואה שהבעייה היתה בשניים: א' שחצי העולם( הנאצים ) רצה בתוקף להשמיד את העם היהודי וב' שהחצי השני לא רצה באותו

"תוקף להציל אותו. במילים אחרות הצד הרע עשה עבודה "טובה" בעוד שהצד הטוב עשה עבודה" רעועה

ואכן רואים לדאבונינו שלעיתים תכופות מדי, לאורך ההיסטוריה ,שתוקף הרצון שמגלים הרשעים ברשעותם לא מגלים הטובים
ברצונם הטוב

ב[אותו רוח מפרש החפץ חיים ע"ה את דברי יעקוב "ולא למדתי ממעשיו הרעים" שכאן באמת מתמרמר יעקוב על זה שמידת הרצון וההתלהבות שגלה לבן במעשיו השלילים לא גלה הוא במעשיו הטובים] י

וזאת בא ללמדנו סיפור המלאך, שלא מספיק ליהודי לברוח ולהתנתק מצד הרע (הנהגה פאסיבית) אלא שעליו להילחם בעד "הטוב' (אקטיבי)" ועשה טוב

ווארט לפרשת תולדות

"בפרשתנו( כו' יח')כתוב" וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים

ידוע שתורה מלשון הוראה, ובפרט סיפור הקשור לאבותינו, כי "מעשה אבות סימן לבנים" ואם כן נשאלת השאלה, מהי ההוראה הנלמדת מסיפור זה, ובכלל מה מסתתר מאחורי הסכסוך שבין יצחק לאנשי פלשתים

על פי פנימיות הענינם יש לומר, לפי הידוע שישראל נמשלים לארץ( אדמה) כמו שכתוב" ואתם תהיו לי ארץ חפץ" כי כמו שאדמה מסתירה בתוכה אוצרות, כך מסתיר יהודי בתוך לבו אוצר כו.. וזה תפקידנו (שלוחים) לקרב כל יהודי ולגלות אצלו את אותו אוצר

אך לפעמים בעמדנו לקרב איזה יהודי מגיע( פלישתים )יצר הרע וטוען" מה לך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בשביל יהודי זה הרי מדובר בסתם א איד"( ויסתמום פלשתים מלשון סתם

ועל זה בא ההוראה "ויחפור יצחק את בארות המים אשר סתמום פלישתים" ומלמדנו שאין מציאות של יהודי סתם ,בתוך תוכו של כל יהודי נמצא דעם פינטעלן איד, צריך רק לדעת לחפור נכון

להעיר שלמילת אדם, אין הטייה לרבים (אדמים )ללמדנו, שכל אדם הוא באמת מיוחד במינו

חיי שרה

בקשר למה שנחשב הנישואין היהודים הראשונים, מסופר בפרשתנו, שכאשר הגיעו אליעזר ורבקה ליצחק ,סיפר אליעזר לאדונו "כל עשר עשה "כוונת אליעזר בסיפורו על דבר פרטי מאורעות השליחות היתה, לשכנע את יצחק שהיות רבקה גומלת חסד" ראויה היא לו""כדאי היא ליכנס בביתו של אברהם אבינו

אך כנראה, שדבריו לא השפיעו לגמרי על יצחק, כי רק, כאשר" ויביאה האהלה שרה אמו" וכפי שמפרש רשי "ונעשית דוגמת שרה אמו, שכל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת ,וברכה מצויה בעיסה, וענן קשור על האוהל" רק אז, ויקח את רבקה ותהי לו לאשה

ולכאורה צריך להבין, למה מעלותיה הנפלאות של רבקה היותה גומלת חסד באופן נפלא לא שכנעו את יצחק שאכן מתאימה לו ורק כניסתה לאהל, וג הניסים ,שכנעו אותו סופית

,
אלא שנישואי יצחק ורבקה( נישואין יהודים הראשונים) באים ללמדנו מהי בעצם חתונה יהודית? מה דורשים מבן זוג שיהיה מועמד לחתונה יהודית

בשביל נישואין יהודים, לא מחפשים רק בן אדם נעים הליכות, עושה חסד, אדם שאתו כיף לחיות, אלא בעיקר בן אדם שאתו נוכל להחיות בית,( אהל) דהיינו, שיחד איתו נקים בית שבו יאירו נרות שבת קודש ,בית שעל השולחן יהיו מונחות חלות לשבת ,בית שבו נשמע זמירות שבת מפי הילדים, בקיצור בית שמעליו ישכון הענן השכינה

ועל פי פנימיות הענינים באים כאן ללמדנו ,שהקב"ה( חתן) בחר( בכלתו) עם ישראל לא( רק )מפני מעלותיו ...(רחמנים בבישנים גומלי חסדים) אלא מפני היותו מסוגל להחיות את העולם ,לעשות לו ית דירה, על ידי קיום מצוות מעשיות נש"ק ,לחם משנה