וירא
מסופר במדרש, שבשעה שעמד הקב"ה לתת את התורה לישראל באו המלאכים וטענו,:" מה אנוש כי תזכרנו ""תנה הודך על השמים "טענתם היתה שבתור עליונים ,להם מגיעה התורה ,ולא לתחתונים( בני ישראל )השיב להם הקב"ה תשובה ניצחת והלא אכלתם בשר בחלב אצל אברהם" ובזה דחה טענתם עד כאן דברי המדרש"
לכאורה דברי המדרש תמוהים, כי מתוך עיון בפרשתנו יוצא שאכילת המלאכים אצל אברהם לא הייתה בכלל בעייתית מבחינה 'הילכתית ,כי סדר אכילתם היה שהחלב קדם לבשר,:" חמאה וחלב ובן הבקר" ובזה הסדר אין שום איסור כי צורך המתנת ו שעות
הוא דוקא כשהבשר קודם לחלב( מפני שיירי הבשר שבפה) ולא כשאכילת חלב קודמת לבשר, אם כן קשים דברי המדרש
נבין כל זאת על פי פנימיות הענינים, ידוע שבשר מסמל את כח הגבורה ,וחלב את כח החסד ,ולמרות ששני כוחות אלו נחוצים לקיום וסדר העולם ,מכל מקום תמיד צריך להיות התגברות החסד על הגבורה ולא להיפך
וזאת באמת הסיבה על פי פנימיות הענינים להמתנה הנצרכת בין בשר לחלב, כי היות שישנו כלל הלכתי" דתתאה גבר" שהתחתון גובר על העליון, לכן אם הבשר קודם לחלב (מתחת ) יצא שכח הגבורה ( בשר) יתגבר על כח החסד ( חלב) ומשום זה יש צורך להמתנת שעות עד שייעלם ענין הגבורה . אולם אכילת חלב קודם הבשר (מתחת) אין למנוע, מפני שזה מסמל התגברות החסד על הגבורה
ועל פי זה נבין דברי המדרש בטענת הקבה "והלא אכלתם..." כי עצם העובדה, שהמלאכים הרשו לעצמם לאכול אצל אברהם באופן של חלב (חסד) קודם לבשר( גבורה) מוכיחה שהם בעצמם מסכימים עם העיקרון: שהתחתון עדיף על העליון ,ואם כן גם מבחינת קבלת התורה עדיפים התחתונים( בני ישראל) על העליונים( מלאכים

2 Comments:
This comment has been removed by the author.
בכלל לפי מדרש זה תקשי איך הכשיל אברהם את המלאכים בבשר וחלב, הרי קיים כל התורה כולה ואפילו ערובי תבשילין אז איך נכשל בלפני עיור לא תתן מכשול? אלא אם תאמר שחשב שערבים הם כמו שכתב רש"י שם ולכן לא חשש אבל עפ"ז צריך עיון שהרי הסיבה שאפה עוגות ולחם לא הביא כותב רש"י לפי שפרסה אשתו נידה ולא רצה שתטמא את הלחם ולכאורה אם ערבים הם מה חשש אברהם הרי באם בשר וחלב לא הפריע לו כ"ש לחם טמא שזה רק חומרא
וצ"ע
Post a Comment
<< Home