ווארט לפרשת תולדות

"בפרשתנו( כו' יח')כתוב" וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים

ידוע שתורה מלשון הוראה, ובפרט סיפור הקשור לאבותינו, כי "מעשה אבות סימן לבנים" ואם כן נשאלת השאלה, מהי ההוראה הנלמדת מסיפור זה, ובכלל מה מסתתר מאחורי הסכסוך שבין יצחק לאנשי פלשתים

על פי פנימיות הענינם יש לומר, לפי הידוע שישראל נמשלים לארץ( אדמה) כמו שכתוב" ואתם תהיו לי ארץ חפץ" כי כמו שאדמה מסתירה בתוכה אוצרות, כך מסתיר יהודי בתוך לבו אוצר כו.. וזה תפקידנו (שלוחים) לקרב כל יהודי ולגלות אצלו את אותו אוצר

אך לפעמים בעמדנו לקרב איזה יהודי מגיע( פלישתים )יצר הרע וטוען" מה לך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בשביל יהודי זה הרי מדובר בסתם א איד"( ויסתמום פלשתים מלשון סתם

ועל זה בא ההוראה "ויחפור יצחק את בארות המים אשר סתמום פלישתים" ומלמדנו שאין מציאות של יהודי סתם ,בתוך תוכו של כל יהודי נמצא דעם פינטעלן איד, צריך רק לדעת לחפור נכון

להעיר שלמילת אדם, אין הטייה לרבים (אדמים )ללמדנו, שכל אדם הוא באמת מיוחד במינו